כרטיס רשת

המזהה היחודי המוטבע בכל כרטיס רשת בעת ייצורו. מסומן ב-12 תווים הקסאדצימליים.
לדוגמא: 00:0E:A5:89:63:D1.

הכתובת המזהה את כרטיס הרשת בתוך רשת האינטרנט או הרשת הביתית.
מסומן ב-4 קבוצות של עד 3 ספרות עשרוניות הנעות מ-0 ועד 255.
לדוגמא: 192.168.0.1.

רשת מקומית (ביתית / משרדית) המורכבת מכתובות IP "בלתי חוקיות".
טווחי הכתובות שהוגדרו כ"לא חוקיות" הינם:
10.0.0.0 – 10.255.255.255
192.168.0.0 – 192.168.255.255
172.16.0.0 – 172.31.255.255

רשת מקומית וירטואלית המאפשרת הפרדת סגמנטים מסויימים בתוך הרשת המקומית למספר רשתות קטנות ומופרדות בינהן למטרת חיסיון מידע.

רשת פרטית וירטואלית הנוצרת ע"י חיבור שתי רשתות מקומיות נפרדות ומסגמנטים שונים של טווחי כתובות IP, דרך "תעלה" פרטית ובשימוש אינטרנטי.
את ההחיבור ניתן ליצור חומרתית (Site to Site) או תוכנתית (Client to Site).

שם הרשת החיצונית (האינטרנט) המורכבת מכתובות IP "חוקיות" בלבד. לכל אתר אינטרנט ולכל שם משתמש הגולש באינטרנט יש לפחות כתובת IP חוקית אחת (אם לא יותר).

127.0.0.1 – כתובת עצמית של כל כרטיס רשת למטרת בדיקות תקינות.
169.254.0.1 – 169.254.254.254 – טווח כתובות אוטומטיות הניתנות לכרטיס הרשת כשאינו מצליח לקבל כתובת משרת DHCP.
טווח זה נקרא APIPA – Automatic Private Internet Protocol Address.

רכיב חומרתי המיועד לרכז את תקשורת הרשת הפנימית באמצעות כבלי רשת (RJ-45).
ניתן לחבר בין 8-48 עמדות למתג, ואף לחבר בין כמה מתגים (שרשור).

בדומה למתג התקשורת, גם הנתב מסוגל לרכז את תקשורת הרשת הפנימית (בין 4-6 עמדות כבליות) ולהוציאן לרשת האינטרנט בחיבור מהיר.
נתב אלחוטי מסוגל לרכז עד כמה מאות עמדות אלחוטיות בנוסף לעמדות הכבליות.